כשבני זוג מתכננים פרישה במועדים שונים, לא מספיק לבדוק כמה כל אחד יקבל בנפרד. צריך לבנות תמונה משפחתית אחת: מה נכנס בתקופת הביניים, איך המס עשוי להשתנות, מה קורה עם קצבאות וזכויות, ומה יישאר לבן הזוג השני במקרה פטירה. זו בדיוק הנקודה שבה תכנון מסודר חוסך טעויות יקרות.
תכנון פרישה לזוג מתחיל משאלה פשוטה: איך ייראה התזרים של משק הבית בכל שלב, ולא רק מהי הקצבה של כל אחד מכם. אם אחד פורש עכשיו והשני בעוד שלוש או חמש שנים, נוצרות כמה תקופות שונות עם הכנסות שונות, מס שיכול להשתנות, ולעיתים גם צורך להשתמש בהון נזיל כדי לגשר על פערים. לכן, במקום להסתכל על כל מוצר פנסיוני בנפרד, נכון לבחון אתכם כיחידה כלכלית אחת.
לפני שניישם, נגדיר את המטרה. בדרך כלל לא מספיק לשאול “כמה פנסיה תהיה לנו”. השאלה המדויקת יותר היא: כמה כסף תצטרכו בכל חודש, מאיפה הוא יגיע בכל שלב, ומה יקרה אם המציאות תשתנה. לדוגמה, אם בן זוג אחד ימשיך לעבוד אחרי שהשני פרש, או אם אחד מבני הזוג ילך לעולמו לפני השני. זהו הבסיס לתכנון נכון של פרישה של בני זוג.
למה תכנון זוגי שונה מתכנון ליחיד
כאשר מתכננים פרישה ליחיד, אפשר לעיתים להסתפק בהערכת קצבה, מס והוצאות. אצל זוג, התמונה מורכבת יותר. יש כאן שני מועדי פרישה, לפעמים שני סוגי קצבאות, לעיתים גם פער גילאים, וחשוב מאוד להבין איך כל החלטה של אחד מבני הזוג משפיעה על השני.
שימו לב: לא כל פנסיה זוגית באמת “מגנה” באותה צורה על בן הזוג הנותר. במוצרים פנסיוניים שונים יש תנאים שונים לגבי שאירים, מסלולי קצבה ותקופות הבטחה. לכן אי אפשר להניח מראש שההכנסה לאחר פטירה תהיה דומה להכנסה המשפחתית לפני כן.
המפתח כאן הוא שיטה. קודם כול אוספים נתונים. אחר כך בונים טבלת תזרים. רק לאחר מכן בודקים חלופות. יישום קודם לשלמות.
1. מטרת התכנון והשאלה שצריך לענות עליה
כדי לבנות תוכנית פיננסית טובה, הגדירו בנפרד לכל אחד מכם:
- מתי אתם מתכננים לפרוש בפועל
- מהי ההכנסה החודשית שאתם צריכים בתקופת הביניים
- מהי ההכנסה הדרושה לאחר ששניכם כבר בפרישה
- האם תרצו הכנסה חודשית יציבה, משיכה חד פעמית, הורשה, או שילוב
- כמה הון נזיל יש לכם לגישור
- מהו התרחיש הרצוי והסביר במקרה פטירה של אחד מבני הזוג
זו נקודה חשובה. הרבה זוגות בודקים את הקצבה העתידית, אבל לא בודקים את הרצף שבין ההווה לפרישה המלאה. בפועל, דווקא תקופת המעבר היא זו שעלולה ליצור לחץ תזרימי, החלטות מס לא מדויקות או משיכה לא מתוכננת של כספים.
2. אילו נתונים צריך לאסוף
לפני כל חישוב, בצעו בדיקת מצב פיננסי מסודרת. אם לא אספתם את הנתונים, התהליך יהיה פחות אפקטיבי.
לכל אחד מבני הזוג
אספו את המסמכים והנתונים הבאים:
- גיל ומועד פרישה מתוכנן
- שכר או הכנסה שוטפת עד הפרישה
- דוחות עדכניים מכל קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל
- תחזית קצבה מכל גוף משלם
- פירוט מסלולי קצבה אפשריים
- שיעור קצבת שאירים או תנאי שאירים לפי התקנון או הפוליסה
- מידע על תקופת הבטחה, אם קיימת
- טפסי 161 קודמים, אם היו אירועי פרישה
- מענקי פרישה פטורים או חייבים, אם התקבלו
- הכנסות נוספות, כולל שכירות, תיק השקעות או קצבאות
- יתרות נזילות, חובות, משכנתה והוצאות חריגות צפויות
נתונים משלימים ברמת משק הבית
מעבר למוצרים עצמם, חשוב לרכז:
- הוצאות חודשיות שוטפות
- הוצאות שעשויות לרדת אחרי הפרישה
- הוצאות שעלולות דווקא לעלות, כמו בריאות או סיוע לילדים
- קרן חירום זמינה
- העדפות לגבי נזילות, סיכון והורשה
בנוסף, רשות המסים מציינת שלבקשה לקיבוע זכויות יש לצרף, בין היתר, אישורי יתרות, אישור על גובה הקצבה ומסמכים לגבי אירועי פרישה קודמים. לכן, אם אתם מתקרבים למועד הפרישה, ארגון מסמכים מראש יחסוך עיכובים.
3. טבלת התזרים שכל זוג צריך לבנות
כעת, אחרי שיש לנו נתונים, בונים את כלי העבודה המרכזי: טבלת תזרים זוגית. לא מדובר במסמך “יפה”, אלא במסמך שמאפשר לראות אם התוכנית באמת מחזיקה.
המבנה הבסיסי של הטבלה
תקופה 1: עד פרישת בן זוג א'
– הכנסה של א' מעבודה
– הכנסה של ב' מעבודה
– הכנסות נוספות
– סך הוצאות
– עודף או גירעון
תקופה 2: מפרישת א' עד פרישת ב'
– קצבה של א' או משיכה מהון
– שכר של ב'
– הכנסות נוספות
– מס צפוי
– הוצאות
– הפער שצריך לממן
תקופה 3: לאחר פרישת שניכם
– קצבה של א'
– קצבה של ב'
– קצבאות נוספות, אם יש
– הכנסות מהון, אם מתוכננות
– סך מס משוער
– תזרים פנוי או חוסר
תקופה 4: לאחר פטירת א'
– הכנסה שנותרת לב'
– קצבת שאירים, אם קיימת
– הכנסות הון
– שינוי בהוצאות
– פער תזרימי חדש
תקופה 5: לאחר פטירת ב'
– אותה בדיקה בכיוון ההפוך
למה תרחיש פטירה חייב להיות חלק מהתכנון
זה אולי נושא שפחות נעים לדבר עליו, אבל הוא מהותי. תכנון פרישה לזוג שאינו כולל בדיקת תרחיש פטירה הוא תכנון חלקי.
הסיבה פשוטה: לאחר פטירה של אחד מבני הזוג, ההכנסה המשפחתית כמעט תמיד משתנה, ולא תמיד בפרופורציה להוצאות. חלק מההוצאות יורדות, אבל לא כולן. דיור, בריאות, תחזוקת בית ולעיתים גם תמיכה במשפחה נשארים. מנגד, ייתכן שאחת הקצבאות תיפסק או תקטן לפי תנאי המוצר.
חשוב: אין להניח שקצבת בן הזוג הנותר תהיה שווה לסכום המקורי שקיבלתם יחד. צריך לקבל אישור כתוב מהגוף המשלם לגבי תנאי השאירים.
4. דוגמה מסומנת עם הנחות
לדוגמה: נניח שבן זוג א' מתכנן לפרוש בשנת 2027, ובן זוג ב' ממשיך לעבוד עד 2030.
הנחות הדוגמה
- מדובר בדוגמה חישובית בלבד
- אין כאן סכומי קצבה אמיתיים
- אין כאן חישוב מס אישי
- אין כאן קביעה לגבי זכאות לביטוח לאומי
- המטרה היא להבין את אופן החשיבה בלבד
איך בוחנים את המקרה
בשנים 2027 עד 2030, משק הבית עובר למצב ביניים:
– א' מפסיק לקבל שכר
– א' מתחיל לקבל קצבה או מושך מהון נזיל
– ב' ממשיך לעבוד
– ייתכן שסך ההכנסה החודשית יורד
– ייתכן שהמס המשולב על הכנסות המשפחה משתנה
כאן צריך לשאול:
– האם השכר של ב' יחד עם קצבת א' מספיקים?
– אם לא, כמה צריך למשוך מהון נזיל בכל חודש?
– האם משיכה כזו פוגעת בביטחון של השנים המאוחרות יותר?
– האם דחיית פרישה של א' בשנה או שנתיים משנה משמעותית את התמונה?
לאחר 2030, כששני בני הזוג כבר בפרישה, עוברים לבדוק את התזרים הקבוע החדש: שתי קצבאות, הכנסות נוספות, מיסוי, והאם יש צורך בתמיכה מהון.
כעת מוסיפים את תרחיש הפטירה. אם א' נפטר ראשון, ב' עשוי להישאר עם הקצבה שלו עצמו ובנוסף עם קצבת שאירים, אם קיימת, אך לא בהכרח באותו היקף. לכן התכנון חייב לבדוק האם ב' יוכל לשמור על רמת חיים סבירה גם בתרחיש הזה.
5. מס, קיבוע זכויות והקצבה בפועל
אחד הנושאים שפוגשים כמעט בכל פרישה של בני זוג הוא המס על הקצבה. כאן חשוב במיוחד לא לפעול לפי שמועות או לפי מה שנכון לחבר או לבן משפחה.
רשות המסים מפעילה הליך לבקשה לקיבוע זכויות באמצעות טופס 161ד, או במסלולים חלופיים לפי מצב המבקש. השירות מיועד למי שהגיעו לגיל פרישה, או פרשו עקב נכות מעל 75%, ומקבלים קצבה ממעסיק לשעבר או מקופת גמל.
מדריך רשות המסים לשנת 2026 מציין כי שיעור הפטור הנוסף בשנת 2026 הוא 22.5%. אבל חשוב להבין: הנתון הזה לא אומר לבדו כמה מס תשלמו בפועל. החישוב תלוי בהיסטוריית הפרישה, במענקים קודמים, בגובה הקצבאות, ובנתונים נוספים.
לכן, אם יש לכם:
- כמה מקורות קצבה
- מענקי פרישה קודמים
- משיכות הוניות
- עבודה במקביל לקבלת קצבה
נדרשת בדיקה מסודרת לפני פעולה.
6. חלופות נפוצות בתכנון זוגי
אחרי שבניתם את התזרים, אפשר להתחיל להשוות חלופות. זו כבר שיחה על החלטות, לא רק על מספרים.
חלופה 1: פרישה מוקדמת יותר של אחד מבני הזוג
מתאים כאשר יש הון נזיל מספק או כאשר השכר של בן הזוג השני עדיין מחזיק את משק הבית. היתרון הוא גמישות בזמן. החיסרון הוא סיכון לשחיקה מוקדמת של ההון או לקצבה נמוכה יותר.
חלופה 2: דחיית תחילת הקצבה
לעיתים דחייה של תחילת קצבה משנה את התזרים לטובה, ולעיתים פחות. צריך לבדוק את המחיר של הדחייה מול התועלת, ולא להניח אוטומטית שדחייה היא תמיד “נכונה”.
חלופה 3: שימוש בהון נזיל לגישור
זה פתרון נפוץ לתקופת הביניים. הוא יכול לעבוד היטב אם אתם יודעים בדיוק כמה אתם מושכים, לכמה זמן, ומה נשאר לאחר מכן. בלי תוכנית, זו עלולה להיות שחיקה שקטה של החיסכון.
חלופה 4: מסלול קצבה עם הגנה חזקה יותר לבן הזוג
במקרים רבים קצבה התחלתית גבוהה יותר מגיעה יחד עם הגנה נמוכה יותר לשאיר. להפך, מסלול עם הגנה רחבה יותר לבן הזוג הנותר עלול להפחית את הקצבה בהתחלה. אין כאן תשובה אחת נכונה. זה תלוי בפער הגילאים, בבריאות, בתלות הכלכלית ובמטרות המשפחה.
7. מתי חובה לעבור בדיקה אישית
יש מצבים שבהם לא נכון להסתפק במידע כללי:
- פער גילאים משמעותי בין בני הזוג
- כמה מוצרים פנסיוניים עם תנאים שונים
- אירועי פרישה קודמים
- היוונים או משיכות הוניות
- המשך עבודה לאחר תחילת קצבה
- נכסים או הכנסות מחו"ל
- צורך מיוחד בהגנה על בן הזוג הנותר
- אי ודאות לגבי זכאות לקצבאות מביטוח לאומי
במקרים כאלה, תכנון פרישה לזוג דורש חיבור בין פנסיה, מס, תזרים והגנה משפחתית. לא מספיק להסתכל על דוח אחד.
8. שאלות נפוצות
האם חייבים לפרוש באותו מועד?
לא. זוגות רבים פורשים במועדים שונים. מה שחשוב הוא לבנות מראש את תקופת הביניים, ולא “לזרום” איתה ללא מספרים.
האם אפשר להסתמך רק על תחזית הקצבה בדוח?
לא. תחזית היא נקודת פתיחה, לא תוכנית. צריך לבדוק גם מסלולי קצבה, תנאי שאירים, מס והכנסות נוספות.
האם קיבוע זכויות נעשה אוטומטית?
לא בהכרח. לפי רשות המסים, יש הליך מסודר להגשת בקשה, בדרך כלל באמצעות טופס 161ד או חלופה מתאימה למקרה.
האם הוצאות תמיד יורדות בפרישה?
לא תמיד. יש הוצאות שיורדות, כמו נסיעות לעבודה. מצד שני, יש הוצאות אחרות שעלולות לעלות. לכן בודקים הוצאות בפועל, ולא מניחים הנחות כלליות.
מה לעשות עכשיו
רשמו לכל אחד מכם את מועד הפרישה הרצוי, אספו דוחות עדכניים מכל המוצרים, ובקשו מכל גוף משלם תחזית קצבה יחד עם תנאי שאירים כתובים. לאחר מכן בנו שלושה תרחישים פשוטים: פרישה כמתוכנן, דחיית פרישה, ותרחיש פטירה של בן הזוג הראשון.
זהו סדר הפעולות הנכון. קודם מידע, אחר כך תזרים, ורק לבסוף החלטות. כך תכנון הפרישה הזוגי הופך ממקור לבלבול לתוכנית פיננסית ברורה, מעשית ורגועה יותר.
הטיוטה הזו היא מסגרת מידע לפני פעולה, ואינה תחליף לבדיקה אישית או מקצועית. כל פרסום או יישום בפועל דורש בדיקה מקצועית ועדכון לפי הנתונים האישיים ושנת המס הרלוונטית.
מקורות ומידע נוסף
- רשות המסים בישראל: טופס 161ד, בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה
- רשות המסים בישראל: מדריך למילוי טופס 161ד, בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה (2026)
- רשות המסים בישראל: טופס 161ד, בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה
- רשות המסים בישראל: בקשה לקיבוע זכויות, פטור ממס על הקצבה המזכה או היוון קצבה מזכה (טופס 161ד)
